פרק יד
{א} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִֽשְׁחִיתוּ הִֽתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹֽשֵׂה טֽוֹב: {ב} יְֽהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַֽל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִֽים: {ג} הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹֽשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָֽד: {ד} הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָֽאוּ: {ה} שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּֽי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּֽיק: {ו} עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵֽהוּ: {ז} מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָֽאֵל:
